<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ב</h1>
<h2>דף כח:</h2>
הקלף שכותבין בהן [ה]פרשיות, וגם הרצועות וגם עור הבתים, צריך להיות מבהמה טהורה או חיה טהורה שנאמר (שמות י"ג ט') למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך ואפילו על גבי נבילות כדאיתא בפרק שמנה שרצים (שם ק"ח א') (סימני ספר התרומה ר"ג). וגם צריכין עיבוד לשמן כרבן שמעון בן גמליאל דאמר (סנהדרין מ"ח ב' ובתו') עד שיעבדוהו לשמן וכדרבא בפרק נגמר הדין (שם מ"ז ב') דאמר הזמנה לאו מלתא היא וכדרבי אבהו פרק הניזקין (גיטין נ"ד ב') (סימני סה"ת שם).
וצריך לכרוך כל פרשה ופרשה בשער בהמה טהורה (סימני סה"ת ר"ד), וגרסינן בפרק במה מדליקין הלכה למשה מסיני תפילין נכרכות בשערן ונתפרות בגידן פירוש מבהמה טהורה כמותן. וטוב לכרוך משער שור כדאיתא בשימושא רבה (סימני סה"ת שם) לכפר על מעשה העגל. ויש שכורכין אחר כך כל פרשה ופרשה לבדה בקלף כשר קודם שיתננה בדפוס הבתים (סימני סה"ת שם ע"ש) וטוב לכרוך במטלית כדאיתא בירושלמי (מובא בסמוך). וכתב רבינו משה (תפילין פ"ג ה"ח וע"ש בכס"מ) שיכרוך כל פרשה ופרשה במטלית ושיכרוך אותם בשער על המטלית, ודבר זה להפך בירושלמי דמגילה בפרק קמא (דף י"ב א') [דקאמר] הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות ובדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשער וטולים במטלית ודובקים בדבק ותופרין בגידין. ויש לפרש ודובקין בדבק בקרע ספר תורה אמצעית היריעה ותופרין בגידין יריעה לחברתה ונהגו העולם לתפור קרע אמצעי היריעה במשי (עי' סה"ת סי' ר"ג).
<h2>דף מט.</h2>
תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכו' (שבת מ"ט א') כדמפרש התם שלא יישן בהם ושלא יפיח בהם לפיכך אסור לישן בהן שינת קבע, ולא שינת עראי אם מונחות בידו כדמפרש בפרק הישן (סוכה כ"ו א' ורש"י) אבל מונחות בראשו ובגדו עליהן ישן שינת עראי כדי הילוך מאת אמה (עי' רמב"ם תפילין פ"ד הל' ט"ו—ט"ז והגמ"י). ולא יאכל בהן אכילת קבע אבל אכילת עראי מותר (ע"פ רמב"ם שם).
